מ"אביר יעקב" למלכת המשפחה

 

סבתא בלהה הינה נצר למשפחת רבנים מפוארת, משפחת אבוחצירא. בפוסט הזה אין מתכונים, אבל אספר על השורשים של סבתא בלהה מצד אמה. 

סבתא בלהה היא בת של הנינה (חימשית בעברית) של רבי יעקב אבוחצירא המכונה "אביר יעקב". בנו, רבי אברהם אבוחצירה, הגיע לטבריה במאה ה– 19, רבי יחיא, בנו (של ר' אברהם), הוא סבה של סבתא בלהה (אביה של עזיזה (יקירה) בטאן, אמה של סבתא בלהה). 

ה"באבא סאלי" (ר' ישראל אבוחצירא) הוא בן דודו של ר' יחיא אבוחצירא, סבה של סבתא בלהה.

בצעירותה חוותה סבתא בלהה טרגדיות משפחתיות. סבה, רבי יחיא ואביה יצחק בטאן, נרצחו ע"י פורעים ערבים ואחיה התינוק נסחף ומת בשיטפון הגדול בטבריה. אירועים אלו נחרטו באישיותה, אך היא הפכה אותם לאירועים מעצבים, כאלו שלמרות הקושי, הובילו אותה להיות אישה אופטימית שרואה את הטוב שבחיים ומשדרת לסביבתה אהבה גדולה ותקווה חזקה. מתוך הקושי הרב, הצליחה סבתא בלהה להקים משפחה שורשית ענפה. את זה אפשר לעשות רק עם הרבה חום, אהבה ותקווה יוצאי דופן.

אותנו, סבתא בלהה לא הרבתה לשתף בטראומות שעברה. אולי כדי לגונן עלינו, אולי להדחיק אותן ולהגן על עצמה ואולי גם וגם. רק בשנים האחרונות של חייה זכיתי לשמוע קצת מהסיפורים מאותם ימים.

עם שחרורי מצה"ל, לאחר שירות ארוך שנים, נהגתי להגיע לאמא בכל יום שלישי בבוקר ולאכול יחד ארוחת בוקר. באותן ארוחות זכינו, אני והמטפלת שלוותה אותה באותם ימים, סנדרה, לשמוע את הסיפורים על משפחתה ועל האווירה בה חיו טרם הקמת המדינה. רק מי שחווה את ימי טרום הקמת המדינה מעריך באמת את עצם הקמת המדינה ויש לו פרופורציות על מהות החיים פה.

הקשר המשפחתי של סבתא בלהה ל"אביר יעקב"-

רבי יעקב אבוחצירא 👈 רבי אברהם אבוחצירא(בן)👈רבי יחיא אבוחצירא(נכד)👈עזיזה בטאן(נינה)👈סבתא בלהה(חימשית)

 רבי יעקב אבוחצירה – "אביר יעקב":

נולד בשנת 1805, בתאפילאלת שבמזרח מרוקו, צאצא לרבי שמואל אבוחצירא ולמשפחת אלבז, משפחה רמת יחוס (לימים תכונה "אבוחצירא"). בצעירותו למד אצל אביו תנ"ך, טעמי המקרא, משנה ותלמוד.

בקרב צאצאיו רווחת מסורת שכבר בגיל שש עשרה היה מלא וגדוש בפרד"ס התורה. לאחר שהוסמך לרבנות, החל לשמש כמנהיג הקהילה בתאפילאלת, כרב ודרשן. בשנות השלושים לחייו, כבר נחשב לאחד מגדולי רבני ופוסקי דורו. עדות למעמדו הן שאלות שנשלחו אליו מכל גדולי מרוקו בדורו.

רבי יעקב נהג להתבודד וללמוד את תורת הקבלה. הוא התפרסם כבעל מופת ונס בערי המערב, במצרים, ובארץ ישראל. סופר שזכה ונגלה אליו אליהו הנביא. רבים היו באים אליו ממקומות שונים להתברך מפיו. הוא נערץ גם על המוסלמים והנכבדים בארצו והשתמש במעמדו לטובת היהודים. בנוסף להנהגת הקהילה הוא נהג לאסוף כסף ולחלקו לעניים.

ר' יעקב שאף לעלות לארץ ישראל, אך בני קהילתו בתאפילאלת התנגדו, ומנעו ממנו לעזוב. חמש פעמים ניסה לעלות לארץ, אך רק בפעם השישית, בשנת 1879, שכנע את בני קהילתו, שבנו ר' מסעוד, ישמש רב הקהילה במקומו, ויצא לדרכו.

בדרכו לארץ ישראל עבר דרך אלג'יריה, תוניסיה, לוב ומצרים. בט"ו בטבת הוא הגיע לאלכסנדריה ושהה בה מעט, בי"ז בטבת הגיע לעיר דמנהור הסמוכה, שם חלה לפתע ונפטר בכ' בטבת (4 בינואר 1880), נקבר בדמנהור.

יום פטירתו נקבע ליום הילולה, והמון מיהודי מצרים ומחוצה לה נהגו להשתטח ולהתפלל על קברו, ביום זה. ברבות השנים, עם התמעטות היהודים במצרים פחת מספר העולים לקברו. כיום מגיעות מפעם לפעם קבוצות יהודים מהארץ ומהתפוצות, חלקם בראשות בני משפחתו וצאצאיו, לאוהל קברו.

 רבי אברהם אבוחצירה, בנו של יעקב :

רבי אברהם אבוחצירא, נולד במרוקו, לאביו רבי יעקב אבוחצירא בשנת 1841. מילדותו ביקש להגיע לא”י ובהיותו כבן 29 בלבד, בשנת 1871, עזב את כל משפחתו, עלה לא”י והשתקע בעיר טבריה.

ר' אברהם הסתגר בד’ אמות של הלכה והסתיר את גדולתו. לאחר זמן מה שמעו בני העיר על יחוסו הכירו בני העיר בגדולתו, ורבי אברהם הפך להיות לאחד הרבנים הנערצים בעיר טבריה. כיהן כאב בית הדין הרבני בעיר.

רבי אברהם הדפיס בא”י את ספרו הגדול של אביו אביר יעקב “יורו משפטיך ליעקב”. ספרי אביו “דורש טוב” ו”גנזי המלך” הודפסו אף הם בא”י. מדי שנה היה עושה בטבריה הילולה עם כל חכמי טבריה לכבוד אביו אביר יעקב.

הקדמת רבי אברהם לספרו של יעקב אבוחצירא - "גנזי המלך"

בשנת 1913 י"א אדר א’, עלתה נשמתו בסערה השמיימה.

קבר רבי אברהם בטבריה

 רבי יחיא אבוחצירה, סבא של סבתא בלהה :

בן רבי אברהם. נכדו של הרב המקובל יעקב אבוחצירה. נולד בשנת 1860 בטבריה, רבי יחיא למד בעיר הולדתו, ולימים היה לרב ראשי בה.

בתקופת מאורעות הדמים תרצ"ו - תרצ"ט, בחודש אייר תרצ"ח, הלך הרב לתומו ברובע היהודי, וערבי התנפל עליו ודקרו. מתבוסס בדמו הובא לבית-החולים. כעבור מספר ימים הורע מצבו, ואור ליום כ"ה באייר תרצ"ח (25.5.1938) נפטר.

הרצח הכה בתדהמה וציער את יהודי העיר. הרב יחיא אבוחצירה הובא למנוחות בבית-העלמין בטבריה. הניח אישה, שני בנים ושתי בנות (אחת מהן אמא של סבתא בלהה).

קבר רבי יחיא בבית הקברות בטבריה

 יצחק בטאן, אבא של סבתא בלהה:

יצחק חקי, בן בידה ויוסף, נולד בשנת 1888 במרוקו.

משבגר עלה לארץ והתיישב בטבריה. נישא לעזיזה (יקירה), ילידת טבריה, בתו של הרב יחיא אבוחצירה. לבני הזוג נולדו חמישה בנים ושלוש בנות.

יצחק חקי עבד בעבודות שונות, כדי לפרנס את משפחתו העניפה.

ביום חמישי כ"ח באדר ב' תש"ח (08.04.1948), אחרי כמה שבועות של שקט בטבריה, פתחו הערבים באש על יהודים בשוק העירוני. השוק היה מלא בקונים לקראת שבת ומהירי נפגעו רבים, בין ההרוגים היה יצחק חקי בטאן עת ערך קניות לשבת.

תקרית זו היתה תחילתו של הקרב על טבריה, שהסתיים כעבור עשרה ימים עם כיבוש העיר על ידי ה'הגנה'.

יצחק חקי בטאן היה בן 60 במותו, הניח אישה ושמונה ילדים. הובא למנוחת עולמים בבית העלמין העתיק בכפר חיטים, אחרי שלא ניתן היה לקברו בטבריה בשל צליפות הערבים.

יצחק בטאן נקבר בסמוך לכפר חיטים

סוף דבר

סבתא בלהה היא נצר למשפחת רבנים, אשר ראתה את מימוש יהדותה בעליה לארץ ישראל. כאברהם אבינו, הם עזבו את ארצם, מולדתם ובית אביהם ויצאו למסע ארוך וקשה תוך ויתור על הנוחות והמעמד במקום בו נולדו.

המשפחה שילמה מחיר כבד על מימוש החלום של ארץ ישראל. החיים בטבריה לא היו קלים בלשון המעטה, אבל הנחישות, האמונה היהודית העמוקה במורשת ישראל והאחיזה בארץ הובילו אותנו להיות חלק מהחזון הציוני הרבה לפני שהוא בא לידי ביטוי בתנועה הציונית. סבתא בלהה וסבא אהרון היו פעילים במערכה לשחרור טבריה ובמאבק להקמת המדינה (על כך בפוסט אחר).

בנימה אישית- בצעירותי מצאתי את עצמי קצת מתרחק מהמורשת והמסורת היהודית, במובן העמוק שלה. רובנו חושבים שארוחת ליל הסדר, או סופגניות בחנוכה הם מהות היהדות. לאחר שנחשפתי לסיפורים של סבתא בלהה התחזקה בי האמונה שצריך קצת להעמיק במורשת ישראל.