חמין- המלך של השבת

 

איזה מתכון בפוסט?  חמין טברייני אמיתי

החמין הוא המאכל הכי מזוהה עם השבת- הריח בכל הבית והטעם שממתינים לו מיום שישי בצהריים, מלווים את השבת כולה.

סבתא בלהה התחילה את המלאכה ערב קודם, כדי להרוויח זמן בשישי. כל הטיגונים נעשו ביום חמישי בערב (זוכרים שלב הטעם של האוכל בטבריה הוא הטיגון?). 

גולת הכותרת של החמין היא קציצת לחם שנקראת "קוקלייה". מדובר בקציצה של (הרבה) לחם עם (מעט) בשר שסופגת את טעמי החמין שמתפתחים לאורך כל הלילה בו הוא מתבשל.

כילד, זכיתי רגע לפני משחק הכדורסל של יום חמישי בערב בטלוויזיה, בשלוש קציצות כאלו, שיצאו ישר מהמחבת. זאת לדעת- מי שמקבל אותם זה האדם שהכי אוהבים באותו רגע...   

הקציצות הללו הכי טעימות שלוש פעמים- ביציאה מהטיגון במחבת, בשבת בבוקר וכמובן בארוחת הצהריים עצמה - תנסו.

מיום שישי אחר הצהריים, כשהחמין מתחיל להתבשל, מתחילה הציפייה אליו שבאה לידי סיפוק בשבת בצהריים (ולא אחרי!).

חמין זה טקס. מתחילים בשבת בבוקר- פותחים את הסיר בזהירות, מוציאים מעט שעועית לצלחת, מניחים קוקלייה בין שתי פרוסות חלה עם מלח ופלפל שחור ואוכלים. אי אפשר להבין את התרוממות הרוח.

צלחת חמין של שבת בבוקר

בשבת בבוקר אוכלים את הקוקליות בסנדויץ' חלה

כשמגיעים לארוחת הצהריים, מוציאים את החמין לשולחן, מכינים סלט ירקות רענן וחמצמץ כדי לאזן את השומניות ומשם מיד למקום בו אפשר לנמנם ולחלום על השבת הבאה.

במהלך השבת היה קרב בין אמא ואבא. אבא אהב שהחמין רווי בנוזלים, ואז הקוקליות נימוחות ולכן היה מתגנב ומוסיף נוזלים מדי פעם. אמא אהבה את מה שאנחנו אהבנו, קוקליות שחומות ופריכות מלמעלה, עסיסיות ונימוחות מלמטה ולכן דאגה שיהיו פחות נוזלים. כך וכך טעים. 

קוקליות פריכות ושחומות 

בחגים ומועדים היה נהוג להוסיף שומן כבש ואז ברור שיש חג והטעם עולה במספר דרגות.

ולסיום- סיפור קטן:  אצלנו היו אוכלים חמין רק עד שבת בצהריים, לאחר מכן זה כמו חילול שבת...  כשהכרתי את אפרת אשתי, למדתי שהמאכל הזה טעים גם ביום ראשון. ובכל זאת, אל תעשו זאת, זה רק בשביל שלום בית.

החמין הטברייני, בזכות איכותו הרבה, נפוץ כיום בכל רחבי הארץ...

חמין טברייני כהלכתו, משקיף על גוש דן

קוקליות (מספיק ל-15 קציצות)

6 פרוסות לחם מיום קודם, טבולות במים, סחוטות ומפוררות לחתיכות קטנות

2 ביצים

כוס בשר בקר טחון או קצוץ

חצי כוס פטרוזיליה קצוצה דק

חצי כפית מלח

חצי כפית פלפל שחור

מערבבים את כל המרכיבים, ומטגנים קציצות שחומות (לא לשכוח להזמין מישהו שאוהבים לאכול 3 קציצות מטוגנות ישר מהמחבת).

לאחר סיום הטיגון מניחים בקערה ועם כף מוסיפים עליהם שמן מהטיגון, חמין אוהב הרבה שמן, מי שלא אוהב שמן יקבל חוויה פחות טובה. 

חמין

חצי קילו שעועית לבנה יבשה, אין צורך להשרות במים

קילו בשר בקר - אסדו/אוסובוקו/צוואר (ניתן להחליף בעוף)

2 עצמות בקר שטופות במים חמים

6 תפוחי אדמה קטנים - לפי מספר סועדים

6 ביצים קשות עם קליפה - לפי מספר סועדים

מים

כפית פלפל שחור

כפית וחצי מלח

כף אבקת מרק

מעט קינמון

כף סילאן או תמר אחד - תוספת שלי בשביל הצבע העמוק

מטגנים (כמובן) את הבשר, את תפוחי האדמה והקוקליות כבר מטוגנות.

בתחתית של סיר בונים את החמין- שמן מהטיגון, שעועית עם התבלינים. מעל השעועית מניחים הבשר והעצמות, מסביב להם את תפוחי האדמה והביצים ומעל לכל הקוקליות. מכסים במים עד מעל לקציצות, אל דאגה חלק מהמים יתאדה ותקבלו קציצות שחומות ונימוחות.

מבשלים כחצי שעה על הגז ואז הסיר לאחר כבוד מובל לתנור ונאפה בחום של 100 מעלות למשך הלילה.

חומרי הגלם לפני ואחרי טיגון

בתאבון

הערה קטנה לסיום- שמרו לכם חלה של שבת כי חלק לא פחות חשוב בטקס אכילת החמין הוא ניגוב הרוטב עם החלה.

חלה של שבת תוצרת בית